הדוגמאות שאנחנו סורגות הן דבר שמתפתח תוך כדי העבודה. האפשרויות האינסופיות בשילובי הצבעים והדוגמאות יוצרים כל פעם מרקמים חדשים ומרתקים בסלים, בשטיחים, בתיקים ובתכשיטים שאנחנו סורגות.

אנחנו שתיים, שונות כמעט בכל מובן, אבל הדבר הכי חזק בינינו הוא הצורך להתחדש כל הזמן ביצירה. לסרוג משהו חדש, כזה שעוד לא עשינו קודם. צורה שהיינו רוצות לפענח את האופן בו היא מתפתחת, לתרגם אותה למעשה. חומרים בעוביים שונים, שצריך כאן ועכשיו, להבין איך הם יכולים לצמוח ולהשתלב באותה העבודה.
אנחנו מתכננות את הדוגמה שורה אחרי שורה, מחליטות לפי מראה העיניים, לפי עובי החוט והתפתחות הצורה. זה דומה לבישול ותיבול יותר מאשר לתכנית עבודה מסודרת.
הכוונה היא שהכיף הגדול, הוא לפצח בכל שורה את הקוד של הדוגמה וההתרחבות הרצויה, כמה עיניים צריך להוסיף, לדלג, לצמצם, להחליף בעיניי שרשרת כדי להגיע אל התוצאה הרצויה.
גם בסדנאות אנחנו מלמדות את הבנות להתפתח עם הדוגמה מתוך הבנה של האפקט שהן רוצות להגיע אליו ואופן התקדמות העבודה.
אנחנו צוחקות ואומרות שהסריגה היא כמו פתרון סודוקו, למרות שאף פעם לא טרחנו וירדנו לעומק ההשוואה. בעצם, בסודוקו יש רק אפשרות אחת לפתרון נכון של החידה ובסריגה יש דרכים רבות ושונות שכולן מובילות לתוצאות שונות ויפות וכולן נכונות.
בקיצור, מדובר בהרבה ניסוי ותהייה.
וגם הרבה מאוד טעייה… היכולת להתחרט ולפרום זה לוקסוס אדיר בתהליך העבודה. יותר טוב ממחק שמשאיר סימנים על הדף או טעות בתיבול שהיא כבר חלק מטעמו של התבשיל, הפרימה מאפשרת לנו לבטל את מה שלא שלם ולחזור לעבוד מהנקודה בה נבחר. צריך להבין,שלמעשה הפרימה היא חלק בלתי נפרד מתהליך הסריגה.
כבר קרה לי שצללתי כל כך עמוק אל תוך הניסיונות, סורגת, פורמת, בודקת ומנסה, שלא הצלחתי להניח לעבודה. אפילו שעוד רגע אמורים היו כבר להגיע האורחים שהזמנתי בעצמי לארוחת שישי, עדיין לא הצלחתי להניח את הסריגה ולקום להכניס את תפוחי האדמה והעוף בזמן לתנור. מאוד לא נעים להגיש תפוחי אדמה אפויים חצי דרך, במיוחד אחרי שאת קטע הסריגה שבגללו הכל קרה, פרמתי בסופו של דבר, כי לא הייתי ממש מרוצה….

דוגמה אחת יפהפיה , שהאפקט שלה  מרשים והסריגה שלה יחסית פשוטה נסביר פה בהמשך,
את הדוגמה נסרוג שורה שורה, כל שורה בצבע אחר כדי שהאפקט יהיה משמעותי.
בסוף כל שורה, כדאי לסגור אותה , לגזור את החוט ולהתחיל את השורה הבאה במקום אחר. אפשר גם לראות כאן איך אנחנו סוגרות את השורה.

נתחיל לסרוג את הדוגמה אל תוך שורה של חצאי עמודים.

בצבע אחר נתחיל לסרוג : חצי עמוד,ואחריו עין שרשרת

נדלג על עין אחת מהשורה הקודמת.
אל העין הבאה נסרוג *חצי עמוד, עין שרשרת, נדלג עין אחת מהשורה הקודמת* כך עד סוף השורה.
חשוב לשים לב, שבסוף השורה נסיים בעין שרשרת ורק אז נסגור את השורה בעין שטוחה.

את השורה הבאה נסרוג אל הרווחים שנוצרים מתחת לעיניים ולא בתוכן.

אל תוך כל רווח נסרוג שני חצאי עמודים.
למעשה נשמור בדוגמה הזאת כל הזמן על מניין קבוע של עמודים.
אנחנו עובדים כל הזמן בזוגות: בשורה השנייה סרגנו חצי עמוד ועין שרשרת אל כל שתי עיניים מהשורה הראשונה,
בשורה השלישית סרגנו 2 חצאי עמודים אל כל רווח שנוצר בין שני עמודים מהשורה השנייה.

סיימנו לסרוג את הדוגמה אפשר לעצור כאן ואפשר להתחיל לסרוג אותה עוד פעם מהשורה השנייה,
אפשר באותם צבעים או בצבעים אחרים.
תסרגו…תפרמו….וככה תדעו מה אתם מעדיפים..

עבודה נעימה

כשאנחנו סורגים משהו עגול ורוצים לסגור אותו, אנחנו מעבירים את החוט בין העיניים ומעלימים אותו.
זאת פעולה פשוטה כשסורגים בחוטים דקים, בין אם מדובר בקרושה , או בסריגה של שתי מסרגות.
אבל כשסורגים בחוטי טריקו, עובי החוט מקשה על העבודה ומסרבל אותה.
זה גורם לנו לרצות לחפש את הדרך הכי טובה שאפשר לחבר בין החוטים מבלי לפגום ברצף העיניים הנסרגות.

זה מה שקורה לנו כשאנחנו רוצות לסגור צמיד
שאחרי שסיימנו לסרוג אותו, נראה בערך כך:

או כך:

אפשר פשוט לקשור בקצה, להעביר את החוט בעיניים ולעבור אחר כך עם חוט דק מלמעלה

(ממילא התכוונו לעשות את זה)
אבל אנחנו רוצים עבודה שלמה, עגולה ומושלמת, עד כמה שניתן
ולכן, נלך עם קצה החוט, נסגור עיגול שלם ונגיע איתו אל  ההתחלה

תחילה נסרוג במסרגה עבה וחוט טריקו שרשרת במידת היקף שורש כף היד שלנו
(בין 12 ל 20 עיניים, זה תלוי, כמובן בעובי החוט)

את העיגול הזה אנחנו עומדים לסגור, להצמיד את העין הראשונה אל האחרונה, כך שהשרשרת תיראה מחוברת ולא יהיה קשר נראה לעין

את הדגמת החיבור נעשה בין שני חוטי טריקו סרוגים בצבעים שונים , וזאת לשם המחשה בלבד

כך נראה הצמיד כשהוא שלם

וכך הוא נראה אחרי שסידרנו את החוטים, עליהם אנחנו עומדים עכשיו לסרוג

עם החוט הכחול נסרוג במסרגה דקה (בין 2.5 ל-4, עובי המסרגה תלוי בעובי החוט ומתח הסריגה) חצאי עמודים, אחד בכל עין שרשרת מטריקו , ועין אחת באויר.

אנחנו מסדרים את שאריות חוט הטריקו של הצמיד בצורה כזאת, שכאשר נסרוג את החוט הדק נעטוף איתו את השארית
כמו שנראה בתמונה

מעל השורה הזאת, סרגנו בצמיד הכחול שני חצאי עמודים בתוך כל רווח של עין מהשורה הקודמת
ובצמיד האדום – מניפה, בתוך הרווחים מהשורה הקודמת חמישה עמודים וחצי עמוד לסירוגין (השורה השניה נסרגה בחוט שונה, דק יותר וכפול)

ומוזיקה
אנחנו אוהבות אותה בכל מיני צורות
בדרך כלל שקטה, נעימה ומדוייקת
זאת יעל נעים ששרה פריז
תקשיבו לה, היא נהדרת