התרגלתי כבר לרעיון הזה שאם יש משהו בשיחה עם מישהי שאני רוצה לזכור, אני חייבת לקחת מחברת ועיפרון (ואני מאלה שתמיד מעדיפה עיפרון על פני עט, עם עיפרון אפשר למחוק הכל) ולכתוב
ועדיין, למרות כל מה שכתבתי במחברת בזמן השיחה עם טל מ iota project אני לא מאמינה שכל כך הרבה דברים שאני אוהבת באמת, מעומק ליבי, מתקבצים יחד באותו המקום, וגם מסתובבים בארץ ומגיעים אל בתים של א.נשים.

לחנות של iota הגעתי ממש במקרה, מיכל, שהיא מדריכת טיולים שלוקחת קבוצות קטנות לסיורים מרתקים ממש בתל אביב במגוון נושאים מגניבים ביותר, עם ידע מאוד רחב לקחה אותי לשם, ומבחוץ, כשראיתי את חלון הראווה שלהם עם הנדנדות הסרוגות, השטיחים והפופים הכל כך מדוייקים הבנתי שיש כאן משהו שיהיה בשבילי יותר מביקור אחד וזהו.
זה היה קצת לפני הקורונה, שבאה והפכה הכל.

ועכשיו, קצת על המותג הזה.
טל צור ושולה מוזס חברו והקימו את המותג הזה לפני קרוב ל-10 שנים, מה שעמד לנגד עיניהן היא אהבת העיצוב, הסריגה, ואיזושהי תרומה משמעותית לעולם.
ואפשר להגיד שבשלושת התחומים האלה, ועוד הרבה, הן משיגות את המטרה ואפילו עוברות אותה.
מרבית העבודה על הפריטים הסרוגים המאוד מוקפדים נסרגים על ידי נשים פליטות במקומות שונים בעולם, שמקבלות את החומרים לעבודה ומנהלות את עצמן באופן עצמאי.

עם-ובלי קשר לקורונה (טוב, אני לא חושבת שיש משהו שאין לו קשר לקורונה היום, אבל תמיד אפשר לדמיין, לא?) ב-iota כל הזמן חושבות על הדבר הבא. 
היום יש להן גם קיטים לסריגה עצמית של כפכפים, נעלי בית ותיקים
ובימים אלה, וכאשר אפשר כמובן, הן עוברות עם ואן ביישובים ובתים של נשים שמזמינות אותן ומוכרות את הפריטים שלהן, 
(אפשר תמיד גם להזמין דרך האתר)

ופה אני עושה הפסקה, כי השיחה היתה כל כך מעניינת, שחשבתי שני דברים לעצמי א. תזכרי הכל, תזכרי טוב טוב, וב. בטח אני עוד פעם אדבר עם טל, זה יותר מדי אמיתי ומיוחד בשביל לסגור הכל רק בשיחה אחת.
באיזשהו שלב בשיחה טל מספרת לי שעכשיו עובדת איתם מעצבת סריגה מוכרת וידועה שהוציאה כבר שישה ספרי סריגה, ולפני שהיא מספיקה להגיד את השם, אני אומרת:
״לנה מייקון״, שהיא לנינקה, וספר אחד שלה מככב פה בסטודיו (מה אתן יודעות, הספרים בסטודיו שלי רוקדים לפעמים)

אז החוטים שאיתם סורגים ועובדים ב iota נעשים בעיצוב מיוחד של המעצבות בחברה, אי אפשר למצוא אותם במקומות אחרים, והם נמכרים בקיטים עם ההדרכות וכל החומרים הנלווים.

לאורך כל הדרך, הרעיון שכל כך קוסם לטל, שבאה מעיצוב תעשייתי, הוא שהשפה של הסריגה במסרגה אחת כתובה בסימנים, ומאפשרת לנשים שמדברות שפות שונות להתחבר ולסרוג בעצם את אותו הדבר.
״זה דומה למוזיקה, הצלילים כתובים בסימנים שכל אחד שקורא אותם יכול לשיר או לנגן על פיהם, ויש בזה קסם שאף פעם לא נגמר״
לדבריה של טל, הן נשאלו הרבה מאוד בהתחלה, וגם היום, למה לא התמקדו באריגת שטיחים, והתשובה שלהן היא שמפני שהנשים לוקחות את העבודה אליהן הביתה, במקום נול שתופס המון מקום בבית, הן עובדות עם חוטים ומסרגות שאפשר להכניס לתיק או סלסלה, ולהניח בפינה כאשר הנשים לא סורגות.
♡
לא ידעתי כל כך איך לפתוח את השנה החדשה. זאת תקופה מאתגרת ומיוחדת, ואני בטוחה שלמרות הקושי, נצא ממנה מחוזקות ושמחות.
בינתיים, אנחנו כאן בגלל הסריגה, שהיא זאת שקובעת לנו, עם הצבעים הדוגמאות והטכניקות וזה מעולה ממש.
שיעורי הסריגה שלי מתקיימים בזום, הם מתקיימים אחת על אחת למשך כ-שעה בה אני מסבירה, מדגימה, מקשרת לדוגמאות ולחוטים המתאימים ובעיקר צוחקת, כי כנראה שזה לא משנה מה אנחנו עושות, במיוחד בסריגה, הצחוק והחיוך רק מוסיפים,
עלות שיעור אחד שאורכו כשעה היא 100 ש״ח
ואפשר לקבוע אתי בנייד, עידית 054-5901388
וחוץ מזה אני נמצאת גם באינסטגרם, בפינטרסט, ובפייסבוק.
שנה יפה וטובה שתהיה, מתוקה מדבש באמת.
ובריאות, רק בריאות.
שמרו על עצמכן, ותסרגו הרבה
וזאת אני, מול המראה, לבושה בגופיה החדשה שסרגתי לי
♡

ונוגה ארז, המהממת בכל מובן עם הביאו את הסתיו של איפה הילד

Ⓒ התמונות של iota נלקחו מהאתר וחשבון האינסטגרם שלהן והזכויות שייכות להן