לפעמים צריך לתת לתמונות לדבר לבד.
(והן מדברות, אם תקשיבו תוכלו לשמוע)

דוגמת השאל המהמם הזה , פרי עיצובה של מעצבת הסריגה סופי גלפי  בנויה מחיבורים גיאומטריים של ריבועים ומשולשים. תחילת הסריגה, במרכז הצלע הרחבה של המשולש דורשת ריכוז ומיקוד, אבל אחרי כמה שורות, כשכל האסימונים נופלים ומבינים את הענין, היא פשוט זורמת, ושטה, עד שמגיעים לגודל הרצוי של השאל (או עד שנגמר החוט….)
עקרון סריגת הדוגמה המשולשת הוא דיי פשוט ביסודו, כמו בהדגמה שבקישור הזה , בה דוגמת ריבוע גראני פשוט הופכת לשאל מרשים ויפהפה.

את שני השאלים שבתמונות סרגתי לאחיות שלי, השאל הצבעוני הוא אחת העבודות הראשונות שלי בסריגה, ונסרג מהמון שאריות של חוטים דקים, כגון חוטי רקמה, וחוטי כותנה דקים במיוחד.
התחלתי עם שני חוטים במסרגה מספר 3, ובכל פעם שחוט אחד נגמר, צירפתי את החוט הבא שהיה לי בצבע הקרוב, התוצאה שהתקבלה נראית כמו פריסה של צבעי הקשת.
בדוגמה המקורית של השאל, מחוברים פרחים לשתי הצלעות הקצרות (וה״נופלות״)
וכמות החוט שהיתה ברשותי הספיקה גם לפרחים בקצה השאל.

אל השאל השני, שסרגתי לקראת סוף הקיץ, הגעתי חמושה במסרגה יותר עבה (3.75), ונחישות של חוט יציב ובעל אופי חזק.

בחירת הצבעים וסוג החוט בסריגה של שאל יכולה להיות מהותית, וכדאי, אם לא בטוחים, לערוך נסיונות קטנים ולהכין דוגמיות בגדלים שונים של מסרגות.
בסופו של דבר, סרגתי את רוב השאל מחוט  Cotton Gold של אליזה (תערובת של כותנה ואקרילן), וכשהוא נגמר, הוספתי שארית חוט קטיה מעורב אף הוא, וחוט בצבע ירוק מסדרת ג׳ינס  של יארן ארט.

במקום פרחים, חזרתי עם עיניים וחצאי עמודים על דוגמת העיטור בקצה השאל, והוספתי פיקו.
תמרה קלי הנפלאה של Moogly מדגימה סריגת פיקו בסרט הבא

בסוף, אחרי שצילמתי את השאל בעצמי, ביקשתי אחר צהריים אחד, כשהשמש כמעט נשקה לצמרות העצים במטעים מילד אחד, דיי גדול, שיבוא אחרי עם המצלמה ויעשה את הכי טוב שהוא יודע, וזה מה שיצא

*אחר כך השאל קופל, נעטף, וניתן במתנה לאפרת, אחותיצילום: תמוז פארןצילום: תמוז פארן
צילום: תמוז פארן

ולכבוד הגשם הראשון, חמי רודנר, איפה הילד
הביאו את הסתיו

ואת כל השאלים בעקבותיו…

דוגמת השאל של סופיה עם פרחים היפרבוליים  ניתנת לרכישה כאן, וגם כאן