אני כל הזמן חייבת חוטים, זה ממש מדהים לפעמים.
זה לא שאין לי, אתן מבינות, דוקא יש לי כמה
אני פשוט רוצה עוד.
וגם, תמיד יש לי פרוייקטים שהתחלתי לסרוג, והחוטים נגמרו באמצע, אז אני צריכה להוסיף, ולפעמים, למרות שמתאים לסרוג פריט דוקא באותו הצבע, לפעמים נורא בא לי לשלב צבע נוסף, ולהפוך את מה שמתבקש שיהיה קלאסי לקצת עכשווי, ועם טוויסט, כמו בגופיה הזאת האחרונה שסרגתי לי.

התחלתי מלמטה, מצאתי דוגמה מתוקה נורא בפינטרסט, היא בנויה מסריגה של ימין ושמאל, ושורה אחת של הורדת עיניים מסיבית, מה שמייצר את החורים, ואז סריגה של העיניים מחדש.

הדוגמה, בסגול, נמצאת פה.
את החוט, מצאתי אצל איה מחנות הצמר של איה באשקלון, וסרגתי את הקטע הזה מפקעת אחת.
אחר כך עברתי לחוט אחר, של אליזה ובחרתי דוגמת צמות, שלא היתה כל כך מסובכת לסריגה כמו שזה נראה מתוך הספר Knitting Outside Of The Box שכתבתי עליו פה לפני כמה זמן.
אני עדיין חושבת שההשראות הכי גדולות מגיעות מספרים ומגזינים של סריגה, ושאפשר(לנסות) להתחקות אחרי דוגמה כמו שהיא נכתבה במקור, אבל החיבורים, וההחלפות לפעמים עושים את כל הסריגה למעניינת, ואת התוצאה לשובת לב.

בסוף בסוף, סרגתי בחוט אחר של אליזה, שהצבעים התאימו, והוא נעים לסריגה בקטע אחר (כמו שאומרים בסטודיו לפעמים*)
את הרעיון לקחתי מגופיה שמככבת בספר של אנג׳לה האן שנקרא Knitted Tanks & Tunics
בחלק האחרון שלה היא משתמשת בטכניקה של שורות קצרות, כדי למתן את הורדת העיניים, מה שמקנה לחלק הזה של הגופיה את המראה המעוגל.
על דוגמת הצמות המפתיעה (והמאוד מבלבלת) ויתרתי בשלב הזה.

אם אתן אוהבות סריגה כמוני, אתן כבר יודעות שהסיפוק שבללבוש פריט שסרגנו בעצמינו הוא גדול מאוד מאוד, אז אני מחכה שהגופיה החדשה שלי תתיבש, ואז אוכל ללבוש אותה שוב.

וקצת לדברים שאני חייבת באמת
כל הזמן נדמה לי שחסרים לי חוטים.
יש לי המון, ממש.
נכון שיש לי תירוץ מצויין – אני מלמדת לסרוג, אז אני חייבת שיהיו לי כל מיני סוגים של חוטים, כדי להדגים ולהסביר, ולפעמים אפילו כדי לסרוג דוגמית ולהרגיש את החוט באצבעות שלי.
אני חושבת שבכלל, להכיר חוטים חדשים, להתנסות בדוגמאות ולהתאהב בצבעים שפעם חשבנו שאנחנו לא אוהבים זה נורא כיף, קצת כמו מסיבה בלי רעש, אלכוהול ויותר מדי אנשים.

את החוטים האלה מצאתי בחנות של אנג׳לינה באטסי, Gamercrafting בדיוק בימים אלה החנות בחופשה, אז אניח כאן את הפרטים, ואפשר לכתוב לה שכשהיא חוזרת מהחופשה (פסטיבל צמר בדבלין)
יש המון יצרניות חוטים באטסי, ואני ממליצה פשוט להיכנס ולחפש, מאוד קשה לדעת בדרך כלל במה לבחור, אבל כשיש לחנות הרבה מכירות, ומשובים טובים, זה בהחלט יכול לעזור.

חנות נוספת שהזמנתי ממנה חוטים ואני מרוצה ממש (נורא חיכיתי להם, והם הגיעו ביום חמישי האחרון) היא של Nikkislipp.
התכתבתי איתה דיי הרבה, כי נורא רציתי את המעבר החלק והכמעט בלתי מורגש שיש בין הצבעים של החוטים, ואני לא מגלגלת אותם לפקעות כי אני ממש רוצה להראות לכן אותם בסרט, וגם זה יקרה בקרוב.
בינתיים הנה תמונה להמחשה
יש כאן שני סטים, האחד (העליון) יותר כהה מהשני, ואפשר בהחלט לסרוג משהו מכולם.
אני עוד אביט בהם הרבה לפני שאסרוג מהם משהו, כי הם כאלה יפים בעיניי.

ביום שישי האחרון התקיימה בסטודיו סדנת צביעה של חוטים.
זאת סדנה שמתאימה לקבוצה קטנה של בנות,
אנחנו צובעות את החוטים בצבעי מאכל, ואפשר לצבוע אחר כך בבית אם ממש רוצים

וככה זה נראה אחרי שהחוטים התייבשו

ותמונות מדברות בעצמן לעצמן.
בסוף תמיד הדברים הולכים, כמו חוט ארוך עם רצונות משלו, אל הספר האחרון שקראתי, וזה שאני קוראת עכשיו
קראתי את ״שלוש״ של דרור משעני, ופשוט אי אפשר היה להפסיק, זה היה שינוי מרענן כי אני כל הזמן (כידוע) סורגת.
ואז חזרתי ל״להציל את נטע״ שהוא פשוט מופלא בעיניי, ערן בר-גיל כתב אותו, ואני ממליצה ממש.

ואז, באיזה צהריים מיטל הזמינה אותי לראות את ההופעה של אלון עדר, וישבתי ממש מתחת לבמה, בביסטרוק בחצור, זה היה מעולה ממש.

את השיר הזה הוא לא שר בהופעה, אבל הוא לא יוצא לי מהראש, אז הנה הוא, למטה
אני מלמדת בסטודיו בימי שני שלישי וחמישי בבקרים
בימי שני ורביעי אחר הצהריים, אפשר תמיד להצטרף, אם אתן רוצות ללמוד לסרוג.
לא חייבים לדעת שום דבר לפני זה, רק לרצות
הסטודיו נמצא בעשרת, סורגות בזמן בוויז, ואתם כאן

דברו אתי, אם יש לכן שאלות,
עידית 054-5901388, אם אני לא זמינה השאירו הודעה עם שם ושאלה
🙂