נעלי בית

כבר תחילת נובמבר והחורף מסרב להגיע, במהלך היום עוד חם ולובשים שרוול קצר.
אבל בבקרים מוקדם ממש קר ובלילה כבר מתכסים טוב טוב ואפשר להריח שהחורף מחפש את דרכו אלינו.
מסרבת לקבל את מצב הביש… אני עמוק בסריגת נעלי הבית.

אחרי הרבה נסיונות הצלחתי לאלתר דוגמה שמוצאת חן בעיניי ואפשר לעשות אותה בכמה גרסאות של גובה.

נעלי בית כאלו שאפשר לצאת איתן רגע החוצה. לדרוך על השביל או לצאת למרפסת.
להביא עצים לקמין… הגזמתי עדיין לא באמת מספיק קר.
נעלי בית שיהיו צמודות לכף הרגל, שיתאימו באופן מושלם ולא ישחו וישייטו כמו סחבה ויאיימו להכשיל אותי בכל צעד.
רציתי לסרוג נעלי בית, עם סולייה עבה מטריקו. הטריקו הוא חומר מושלם לסוליות מבודדות.

יש המון דוגמאות של נעלי בית ורובן נסרגות כמו גרביים, צומחות מכיוון הבהונות ומתפתחות בהמשך כף הרגל לכיוון העקב.
אלא שאי אפשר לסרוג בהן את הסוליה בנפרד מחומר שונה, אלא לסרוג הכל מאותו החומר, כמו בגרביים.
ניסיתי להגיע לדוגמה שמפרידה את חלקי נעל הבית לסוליה וגפה. רק כך אפשר יהיה לסרוג את נעל הבית משני חומרים, טריקו עבה בסוליה ומהסוליה תצמח הגפה של הנעל שתהיה רכה ונעימה.
רצוי דוגמה שצומחת מן התחתית ומתפתחת לכיוון הגפה ולא חלקים שנסרגים בנפרד ומתחברים אחר כך.
התאמת חלקים שנסרגים בנפרד ועוד מחומר בעובי שונה, היא משימה מורכבת גם לסורגות מיומנות.





האמת שמכל הנסיונות שלי, מזמן כבר יכולתי לסיים לסרוג כל מיני נעלי בית לעצמי, למשפחה ולחברים,
לעשות התאמות ואלתורים לפי מה שמתאים וצריך לכל מידה וצורה,
להוסיף עיניים, עמודים והכפלות כשצריך להאריך להרחיב ולהגדיל. לצמצם, לקצר ולהצר כדי להצמיד…
אבל אני חוזרת שוב ושוב אל הצורך למצוא שיטת סריגה שתהיה תמיד נכונה
כזו שאפשר יהיה לעשות לה התאמות למידות השונות.
שתתאים ותפנק כל רגל ומידה.

העיגול המושלם

לסריגת קרושה יש דרך משלה.
וכמו בכל טכניקה שנלמדת, גם השפה עשירה ומגוונת, ולקרושה יש סימנים מוסכמים, אותיות של תכים
העיגול המושלם הוא זה שמוביל אותנו לסל, או לשטיח עגול, וכשמניחים שרטוט של דוגמת סריגה מעל חלק סרוג מקבלים תמונה שכזאת

ברשימה הזאת אנחנו הולכות להדגים צעד אחרי צעד איך גדלים עד לבסיס של סל
(שניתן, אם רוצים להמשיך להגדיל אותו גם לשטיח)

נתחיל מטבעת הקסם, המסרגה יוצאת ממנה והולכת מיד אחר כך להיכנס אליה שוב

כאן ניתן לראות את תחילת העמודים המקוצרים בתוך טבעת הקסם, כרגע יש בתוכה ארבעה עמודים מקוצרים, אנחנו הולכים לסרוג עשרה כאלה.

והנה עשרה עמודים מקוצרים.

בשורה השניה נחליף צבע.
הצבע הורוד מחבר בעין שטוחה את העין של העמוד המקוצר הראשון מהשורה הראשונה שסרגנו עם העין האחרונה. על העין השטוחה מהשורה הקודמת אנחנו תמיד מדלגים ולא סורגים אותה.

בתמונה הבאה המסרגה עברה בתוך העין של העמוד המקוצר הראשון בשורה הראשונה

ובתמונה הזאת המסרגה עם החוט הורוד עוברים בעין האחרונה של העמוד המקוצר האחרון של השורה הזאת

עכשיו אפשר לסרוג את השורה השניה.
בשורה השניה סורגים שני עמודים מקוצרים בכל עין מהשורה הקודמת

בסוף השורה יהיו לנו עשרים עמודים מקוצרים –
בתמונה הבאה נותרה עין אחת לסרוג בתוכה.

עכשיו אנחנו עומדים בפני סגירת השורה השניה והמשך לשורה השלישית,

נחליף צבע, הירוק זית החזק מחבר עכשיו בין העין של העמוד המקוצר מהשורה השניה לעין האחרונה של העמוד המקוצר האחרון מהשורה הזאת.

בשורה הזאת אנחנו סורגים לסירוגין שני עמודים מקוצרים בעין אחת, ועמוד מקוצר אחד בעין הבאה (חוזרים על התהליך תשע פעמים נוספות)
בסוף השורה הזאת יהיו לנו שלושים עמודים מקוצרים

אנחנו באמצע השורה בערך, יש לנו ארבע עשר עמודים מקוצרים סרוגים, נותרו שישה עשר נוספים.

כמעט הגענו לסיום השורה, נשארה עין אחת שבתוכה אנחנו עומדים לסרוג, אפשר לראות אותה היטב מתחת לחוט, ובתוכה נסרוג עמוד מקוצר אחד.

אנחנו כבר בשורה הרביעית, הצבע כתום.
בשורה הזאת נסרוג לסירוגין שני עמודים מקוצרים בתוך עין מהשורה הקודמת, ושני עמודים בודדים, כלומר, אחד בכל עין
בסופה של השורה יהיו לנו ארבעים עמודים מקוצרים

אפשר לראות את שני העמודים שסרוגים ביחד בתוך עין אחת בצד ימין ולידה שני עמודים פחות צפופים, סרוגים כל אחד בנפרד בתוך עין. בעין הבאה נסרוג שני עמודים מקוצרים ביחד.

ושוב הגיע הזמן להחליף חוט, הפעם בחרנו בטורקיז

בשורה הזאת, החמישית, נסרוג לסירוגין שני עמודים מקוצרים ביחד בתוך עין אחת, ולידם שלושה עמודים בודדים, אחד בכל עין, נחזור על הרצף הזה עשר פעמים, (*שני עמודים מקוצרים בתוך עין אחת-שלושה עמודים בודדים*) בסופה של השורה יהיו לנו חמישים עמודים מקוצרים.

הגענו לירוק בהיר

בשורה הזאת נסרוג שני עמודים מקוצרים ביחד באותה העין, ואחריה נסרוג ארבעה עמודים מקוצרים, אחד בכל עין, נחזור על הרצף הזה תשע פעמים נוספות, בסופה של השורה יהיו לנו שישים עמודים מקוצרים.

הגענו לשורה האחרונה, אנחנו פותחים אותה בצבע ירוק

בשורה הזאת נסרוג שני עמודים מקוצרים יחד באותה העין, ולידה לסירוגין נסרוג חמישה עמודים מקוצרים בודדים, אחד בכל עין, בסופה יהיו לנו שבעים עמודים מקוצרים.

בתמונה הזאת אפשר לראות מקרוב, מוקפים בעיגול ורוד שני עמודים מקוצרים שיוצאים מאותה העין

בתמונה הזאת מוקף בעיגול ורוד עמוד מקוצר אחד.
עם הזמן לומדים יותר ויותר להבחין בהבדל וטועים פחות

הגענו לסוף העיגול.
מכאן הוא יכול להמשיך לגדול לשטיח – בכל שורה אנחנו מוסיפים עשר עיניים שמתחלקות על פני מספר העיניים העגול שמקיף את העיגול
אבל אם נפסיק להגדיל אותו, ונסרוג מעכשיו עמוד מקוצר אחד בכל עין מהשורה הקודמת, נישאר עם שבעים עיניים ובעוד מספר שורות נוכל לסגור אותן לסל יפה

תוספות:

קסם של התחלה – איך מתחילים את הסריגה

שרטוט דוגמת העיגול הבסיסי של הסל

העיגול המושלם
*וגם הלנה חושבת כמונו

ומשהו אחר, כל כך אחר
קוראים לה אלינור שריקי, היא שרה כמו שאסור לדבר ולהפריע, כמו עננים שאנחנו מחכים להם שיביאו כבר גשם.
היא שרה כמו להקשיב לה ולסגור משהו בצבע אחד

ולפתוח משהו בצבע אחר

קסם של התחלה

העיגול שבתוכו אנחנו סורגות את הסלסלה, או השטיח נקרא טבעת קסם.
הסיבה שמתחילים מטבעת קסם, היא זנב החוט, שבצורה הזאת נשאר משוחרר, וכאשר מסיימים לסרוג את השורה/הטבעת הראשונה, הוא נמשך בקלות ומכווץ אותה. כך לא נשאר חור בתחתית הסל.
לפניכם הנחיה מלווה בצילומים, איך מתחילים את הטבעת.
למעשה מיועדת רשימה זו לאנשים שסורגים.
מי שביקרו בסדנאות שלנו, או יודעי דבר בסריגת קרושה יזהו, קרוב לודאי, את רובם המכריע של הסימנים וההסברים שבתמונות.

ולהתחלה – איך להכין את טבעת הקסם

מניחים את החוט כשהפקעת בצד ימין וזנב החוט בצד שמאל.
 יוצרים לולאה מהחוט , כאשר הזנב שלו מונח מעליו.

מרימים והופכים את הלולאה ומניחים אותה על החוט, בצד ימין, לכיוון הפקעת,
מה שנוצר הוא סימן "אין כניסה".

משחילים את המסרגה בתוך ה"אין כניסה" מעל לעיגול, מתחת לקו הישר שבמרכז, ושוב מעל העיגול בקצה העליון.
זנב החוט נשאר כל הזמן בצד שמאל , כמו בתמונה.

מושכים בעדינות את החוט מהפקעת לכיוון שמאל.

כשהמסרגה מכוונת לשמאל והפקעת לשמאלינו, נמשוך עוד טיפה את חוט הלולאה למעלה, לכיוון החץ.
זאת טבעת הקסם שלנו, כמעט מוכנה…

הלולאה נמצאת עכשיו מעל טבעת הקסם.

עם יד שמאל, נלפף בעדינות חוט על המסרגה.

נמשוך את המסרגה, לאט, ונעביר את החוט מהפקעת דרך הלולאה לכיוון ימין.

טבעת הקסם מוכנה וזאת העין הראשונה שלנו, עכשיו נתחיל לסרוג סביב ובתוך הטבעת.
חשוב מאוד שנקפיד כל הזמן, שזנב החוט יישאר בצד שמאל צמוד לטבעת הקסם בזמן שאנחנו סורגים דרכה.
זאת הדרך להבטיח שטבעת הקסם "תפעיל את קסמה" ונוכל כווץ אותה בסופו של דבר.

אנחנו סורגות עמודים מקוצרים אל תוך הטבעת. בתחתית העמוד יש סרטון המסביר בצורה מאוד ברורה איך לסרוג אותם.

בתוך טבעת הקסם סורגים 10 עמודים מקוצרים, בתמונה הזאת יש חמישה עמודים מקוצרים שכאלה.
שימו לב שזנב החוט מתפתל כל הזמן צמוד לטבעת ולא נשמט במהלך הסריגה.

כעת יש לנו עשרה עמודים מקוצרים. עכשיו הזמן למשוך את זנב החוט ולהדק את הטבעת.               נסגור את השורה הזאת, בעזרת -עין שטוחה -slip stich.

אנחנו מעבירים את המסרגה בתוך העין הראשונה של העמוד הראשון שסרגנו בתוך טבעת הקסם. שימו לב שאת המסרגה אנחנו מעבירים דרך שתי הלולאות העליונות.

מלפפים את החוט על המסרגה

ומעבירים אותו בתוך העין, ובעין הנוספת, זו שעל המסרגה

עכשיו אנחנו מוכנים להתחיל את השורה השניה
(בה נסרוג, בכל עין שנוצרה מעמוד מקוצר בשורה הקודמת, שני עמודים מקוצרים, בסך הכל עשרים)

בסרטון שלפנינו, הדגמה מאוד ברורה של עמוד מקוצר,

בסרטון הבא ישנה הדגמה לעין החיבור (slip stitch) שבין שתי השורות, ההדגמה מתבצעת בצמר , ויחד עם זאת ברורה ומדוייקת

וקישור נוסף, לרשימה שהעלינו לפני מספר חודשים איך לסרוג סלסלה קטנה
וגם איך לגזור חוט מחולצת טריקו
הסרטון שלמעלה, שמסביר איך לסרוג את העמוד המקוצר מופיע גם בה

והמוזיקה, איך אפשר בלעדיה?
לשיר קוראים תיק ירוק קטן, יש לו כיסויים (קאברים) למכביר, בחרנו במקור
ואנחנו מוכנות לשלטי מחאה אם הוא לא מתאים

איך מכינים חוט לסריגה מחולצת טריקו

מה צריך? חולצת טריקו,  ישנה ומוכתמת, כזאת שממילא אין בה שימוש, זוג מספריים טובות עיתון

מניחים את החולצה על משטח ישר וגוזרים את הקצה שלה (זה שיש בו תפר) אנחנו לא הולכים להשתמש בו מקפלים את החולצה כמו בתמונה, עד שנשארים שוליים של בערך 7 סנטימטרים מהחצי התחתון שלה

עכשיו אנחנו מתחילים לגזור. מודדים בערך שתי אצבעות, וגוזרים רצועות עד אחרי הקיפול. את החלק החשוף של החלק שמונח על משטח העבודה אנחנו לא גוזרים בשלב הזה

ממשיכים עם הגזירה הזאת, עד שמגיעים לקו של השרוולים

כשמגיעים לקו הזה, גוזרים את החולצה עד הסוף, בחלק של השרוולים אנחנו לא משתמשים.

עכשיו יש לנו מעין "חצאית אינדיאנית" ואותה אנחנו הולכים לגזור בצורה ספירלית ולהפוך, למעשה לחוט, צמר-מחולצת טריקו.

"מלבישים" את החצאית האינדיאנית הזאת מעל העיתון, הוא הולך להחזיק אותה (על משטח העבודה) בזמן הגזירה. המשך הגזירה הולך להיות באלכסון, רצוי וצריך להיות מאוד קשובים וקשובות בקטע הזה של הגזירה, כי אם טועים, עלולות לצאת לנו טבעות של חולצות טריקו, במקום חוט (ואנחנו מציינות את זה, כי קרה לנו לא פעם, גם אחרי עשר חולצות ויותר, שפתאום פספסנו את הספירלה שאותה אנחנו הולכות להדגים בתמונות הבאות) בתמונה הזאת יש ציור של קווקווים, הם ההנחיה הברורה של הגזירה

מתחילים לגזור מצד שמאל. מהחתך הראשון באלכסון לכיוון הקצה השמאלי של החולצה
וממשיכים באותו הקו, פס אחרי פס, באלכסון לפי הציור המקווקו בתמונה הבאה

התמונה הזאת ממחישה את המשך הגזירה

והנה החולצה גזורה כולה, וכל שנותר הוא למתוח אותה ולגלגל לכדור צמר

ככה נראה החוט שגזרנו כשהוא "מבולבל" על הרצפה

אוחזים בקצה החולצה ומותחים אותה  בקטעים קטנים. את הפעולה הזאת עושים לאורך כל החוט שגזרנו – החוט מתגלגל ומקבל מראה יותר "חוטי" והופך לנוח לעבודה

מגלגלים לכדור קטן

עכשיו אפשר להתחיל לסרוג!