עוד קרדיגן אחד, וצבעים

אז הסיפור הוא, שלפני כמה ימים נכנסתי לסטודיו שלי במטרה לעשות סדר עם החוטים. תוך כדי סידור גיליתי שהלך לי חוט אחד לאיבוד (זה הדבר הכי קל. כל הזמן זה קורה לי) ותוך כדי החיפושים מצאתי את עצמי אוספת חוטים מסוג אחר לגמרי לפרוייקט.

היה לי איזה משהו בראש, הוא היה יותר לכיוון סוודר שאריות אמיתי, אפילו חשבתי שאני אקשור את החוטים, ואשאיר את זנבות הקשרים בקדמת הסריגה, כמו סוודר זרוק, היפי כזה. ואז הבנתי שבעצם יש לי מספיק חוטים לפרוייקט מכובד, כמעט ז׳קט.

והתיישבתי להתחיל לסרוג אותו בטקסטורה של הדגמים שאנדריאה מאורי הוציאה במהלך השנה האחרונה, ובדגם של אליזבת סמיט, כל זה בגלל שאל הגזרות של הדגמים המקוריים (של הטקסטורה) אני קצת פחות מתחברת.

אני מבינה למה אנדריאה העדיפה לפתח את הדגם על מפתח שרוול ישר,(drop shoulder) ולא על גזרת רגלן, אבל ממש רציתי גזרת רגלן, זה היה לי הרבה זמן בראש, וכל מה שהיה צריך לעשות זה להעלות עיניים על פי דגם אחר ופשוט להתחיל לסרוג.

בדגם של אליזבת סמיט הקו של החלקים הקדמיים ושל הגב הם באותו הגובה, ובדיוק בשביל זה המציאו את השורות הקצרות (אם כי, עכשיו בר שמגיעה לסטודיו סורגת את אותה הטקסטורה על פי דגם אחר, וזה לגמרי מתקבל מצויין גם להוסיף עיניים בתחילת וסיום כל שורה, אין ספק שהמונח ״שורות קצרות״ הופך את הפרוייקט לכאילו קצת יותר מתוחכם, אבל זאת ממש לא חובה, אפשר לסרוג אותו גם הלוך ושוב עם הוספות עיניים בקצות השורה, כדי ליצור צוארון עגול). החוט שיש לי ממנו כמות שאמורה להספיק לכל הקרדיגן הוא חוט שכבר לא מיובא לארץ, שקניתי פעם בגדיל, הוא חוט כותנה עבה (ואם לא היה לי אותו, הייתי הולכת על חליסטה של סכיפיאס, שהוא חוט בעובי מאוד דומה, אבל יותר רך ונעים מהחוט שאיתו אני סורגת) כמעט כל החוטים שאני סורגת בפנים הם שילובים של שני חוטים שגלגלתי יחד לפקעות (חיסול שאריות קלאסי), ברובם עלומי-שם.

וכמו שקורה לי בדרך כלל, המתח הקטן הזה אם יספיקו לי החוטים עד סיום הסריגה מדגדג כל כך, שאם היה באויר מצב נוח ורגיל, כלומר, אם כל החטופים היו בחזרה בבית והיה בחוץ שקט, זה היה אפילו נעים.

אני מודה, יש לי את כל התכונות שמגבות את מבנה האופי שלא דוחה סיפוקים, יש כאן דילמה, אני צריכה לפתור אותה (תלמידה שלי כבר סורגת על פי קריטריונים מאוד דומים, אז אני אפילו מרגישה שצריכה לרוץ קדימה כדי לתת לה אישור להמשיך) הבנתי את זה בשניה שניסיתי את הטקסטורה על חוטים כאילו ״רגילים״

כאלה שעשויים מצמר ומשתלבים אחד בשני כמו שחוטים שעשויים מצמר משתלבים, ופתאום מתחשק לי כבר לנסות טקסטורה אחרת. כאן אני מדברת עליו קצת ומדגימה ב״סרגתי בפקקים״ באינסטגרם

וכל הפירוט, עם קישורים לדוגמאות שעליהם אני מתבססת, כאן בקישור (רוולרי - צריך להרשם כדי להכנס, הסבר איך להרשם אפשר למצוא כאן) המשך כמובן יבוא ♡ טליה דנציג, שהיא גם זמרת כל כך מופלאה וגם איבדה את סבא שלה, אלכס דנציג שנחטף ונרצח בשבי, שרה את השיר מלאו אסמינו בר כל כך יפה, כל כך יפה, הנה (כל הקרדיטים בתיאור הסרטון)

🎗️ בתקווה גדולה לחזרה מהירה של כל החטופות, החטופים, והחיילים הביתה בשלום