אני אוהבת לעקוב אחר הדוגמאות השונות של מתאר הנצרים בסלים קלועים. אני עצמי התנסיתי מעט מאוד בקליעת סלים, אבל מלאכת המחשבת של הקליעה מרתקת אותי.
אני אוהבת לעקוב אחר מבנה הסל שמכתיבים הנצרים שצומחים מהתחתי. מהופנטת ממקצב הגלים העולה ויורד של הנצרים בערב .
תמיד כשאני עוברת ורואה סל קרוע שמישהו זרק אני ניגשת ובודקת מקרוב,
אולי אפשר לתקן…
אולי יש בו איזה קסם שמישהו אחר פיספס…
גם את הסל הזה מצאתי כשהוא קרוע בשוליים.
אימצתי אותו מייד, ולקחתי אותו איתי הביתה.
עכשיו צריך לתקן הפצע שפוגם כך בצורה ההרמונית ומאיים להמשיך ולפרום את כל הסל.
בשלב הראשון קיצצתי ויישרתי את שולי הסל הקרועים לגובה אחיד.
הקליעה המקורית של הסל נעשתה באלכסונים. לכן, כדי לקבל גובה אחיד בהיקף הסל, נאלצתי לחתוך את הנצרים בהרבה מקומות.
התחלתי לסרוג חצאי עמודים, שחובקים את השורות האחרונות של הנצרים החתוכים בשפת הסל.
סרגתי צפוף יחסית, רציתי "לנעול" כך את כל הקצוות ולמנוע את המשך פרימת הסל.
אחרי שסיימתי סיבוב אחד החלטתי שהסריגה לא מהדקת מספיק חזק את הנצרים החתוכים,
לכן סרגתי שורה נוספת שחובקת את השורה הראשונה.
ממש כמו שורת ליפוף נוספת.
בסיום הסיבוב השני הייתי ממש מרוצה,
שפת הסל הסרוג ממש יציבה.
את הדוגמה בשולי הסל סרגתי בכיוון השני. רציתי שצד ימין של הדוגמה יופנה כלפי מעלה.
*סרגתי חמישה עמודים מקוצרים בעין הראשונה,
דילגתי עין
בעין השלישית סרגתי עין שטוחה
דילגתי עין
בעין החמישית סרגתי שוב עין שטוחה
דילגתי שוב עין*
וחזרתי לסרוג שוב את הדוגמה בכל ההיקף.
עכשיו יש לי סל לתפארת.
סל שזכה לחיים חדשים ומי שלא מכיר אותו יכול בקלות לחשוב שככה הוא היה תמיד.
עם הסל המשופץ אני מצרפת שיר של אריק איינשטיין, שייקח אותנו אל ימים של שקט ותקווה
להזכירך אמנית קליעת נצרים נוני מאזור פרדס חנה.נתתי לך בזמנו את הפרטים שלה
והיא תשמח להנחות סדנת קליעת נצרים אצלך.חוץ מזה אני בברלין,ותענוג להנות
מהשקט החסר לנו כל כך בארץ.
דש חמה להתראות והמשך שבוע שקט
איזה רעיון יפה ואיזה ביצוע מקסים
🙂
יצירה של ממש. החיאת משהו רגע לפני שהשיב לבורא (אותו) את יופיו