אני אוהבת דוגמאות, ואוהבת לדמיין את עצמי סורגת אותן. העיניים שלי גדולות. ענקיות, ואני בטוחה שחלק מכן מזדהות עם זה מאוד, ובעיניים האלה אני רואה המון דברים שאני רוצה, אבל לא ב-א-מ-ת מגיעה לסרוג אותם. אבל לפעמים רק להביט בדוגמאות, לקרוא אותן ולנסות להבין לאן ילכו החוטים אם נעקוב אחרי ההוראות, עושה איזה סדר והגיון, וגם קצת מרגיע. אז החלטתי לקחת אתכן אתי למסע קטן, ולנסות להדגים במעט מלים, וכמה תמונות, איך זה באמת עובד בתוך הראש שלי.
את קרול פלר, אני מכירה כבר כמה זמן. לא, לא באמת מכירה אותה, כי אם כמו שאתן יכולות להכיר אותה, מהרוולרי שלה, אינסטגרם, פייסבוק. הפעם הראשונה שנתקלתי בה היתה כשנרשמתי ל-Short Rows, קורס קצר וחינמי בקרפטסי (היי, זה בחינם, ממש כדאי לכן להירשם) , בו היא מדגימה איך סורגים שורות קצרות בכמה טכניקות שונות. (שורות קצרות, short rows זאת טכניקה של סריגה תלת מימדית, סורגים חלק מהעיניים כדי להעמיק את הסריג. הדוגמאות הנפוצות לשורות קצרות הן הרחבה באיזור החזה, או העמקת הגרביים בסריגת עקב)
photo by Jospeh Feller
קרול גדלה באירלנד, שהיא ארץ סריגת -הצמות, היא סורגת מגיל צעיר, וגם היא, כמו לא מעט מעצבות סריגה צעירות וחדשניות הגיעה אל הסריגה כמקצוע אחרי שעברה איזו כברת דרך בחייה. כילדה, סרגה קרול קולקציות שלמות לבובות שלה כמו גם לעצמה, ובגיל 13 בערך, זנחה את הסריגה עד אחרי לידת בנה הרביעי, ואז חזרה לסרוג. כעבור שנה, היא מספרת, פרסמה את הדוגמה הראשונה שלה באתר Knitty, זאת דוגמת צעצוע מדליקה ממש, 12 משושים, שנסרגים מהחוץ אל הפנים, וכשמחברים אותם מתקבל כדור צעצוע (או כרית, תלוי בעובי החוטים והמסרגות שבהם אתן סורגות) ואז, היא ממשיכה לספר, בן הזוג שלה דירבן אותה להמשיך, ולפתוח בלוג. ״בלוג, איך אקרא לבלוג?״ היא בטח פקחה עליו זוג עיניים בגודל ירח ועוד ירח ״תקראי לו ׳Stolen Stitches׳ ״ שזה בתרגום חופשי ׳עיניים גנובות׳ ״אה, למה ׳עיניים גנובות׳ ״? קרול המשיכה ״בגלל שאת כל הזמן גונבת את רגעי הסריגה שלך, בין הרגעים שאת חייבת להיות עם הילדים״ זהו, מאז, באמת הכל היסטוריה, היא כתבה כבר מעל ל-270 דוגמאות, הוציאה כמה ספרים ופרסמה דוגמאות בעשרות מגזינים מודפסים, ומגזיני רשת (אונליין) יש לי ספר אחד שלה, וכמה דוגמאות שלה שקניתי, ובסוף האביב שעבר תפסה את העיניים שלי דוגמה אחת שלה, לכאורה קרדיגן ממש פשוט, בגזרה מחמיאה לכל גוף, עם פירוט מדוייק כמה עיניים צריכות להיות בכל שלב של הסריגה, ונראות קלאסית מצד אחד, וצוארון פתוח מצד שני. אני אוהבת קרדיגנים מאוד, אבל רוב הדוגמאות שכתובות לסריגת קרדיגנים שמחמיאות לגוף, מציעות צווארון סגור, אחרי הכל, אנחנו לובשים סוודרים וקרדיגנים כשקר, אז הגיוני. החורף שלנו, לעומת זאת, מציע הרבה גוונים של מזג אויר, וזאת סיבה טובה גם לשלב בין כמה גוונים של חוטים בקרדיגן, וגם לסרוג אחד שמתאים גם לימים שטופי השמש עם האור שכולא בתוכו הבטחה לאביב שיגיע בהמשך.
מה שיפה ממש בדוגמה הזאת, שנקראת Citrus Dream שהיא מאוד מחמיאה, מצד אחד, ובאמת מאוד פשוטה לסריגה מצד שני, וגם, שהיא נכתבה לחוט שמתאים לסריגת גרביים, זה חוט שקל מאוד למצוא לו תחליפים (שמגיעים בפקעות של 50 גרם ו- 200 מטרים בקירוב) אחד היתרונות של סוודרים שנסרגים מהצווארון כלפי מטה הוא, שמאוד מהר אפשר למדוד ולראות איך הסוודר יתקבל. למעשה, אפשר, לא הרבה אחרי חיבור החלקים הקדמיים והאחורי ללבוש את הסוודר כדי לוודא שהוא מתאים.
מה שכיף בסריגה, זה שבסוף, אחרי שהפריט מוכן, וצלחנו את הפרטים הקטנים של העלמות החוטים, תפירת הכפתורים והמתיחה (blocking) אנחנו שוכחים שהיינו בתוך זה, אני לפחות שוכחת, ומוכנה להתחיל את הכל מהתחלה, לא משנה מה יהיה הפרוייקט הבא שאסרוג.
כשחשבתי על הקרדיגן הזה, היו לי שאריות של חוטים, ושתי פקעות שאיכשהו ידעתי שיסתדרו מצויין ביניהם. סריגת הקרדיגן מתחילה מהצואר, ומרחיבים את העבודה בנקודות החיבור בין החלקים הקדמיים לשרוולים, ובין החלק האחורי לשרוולים (גיזרת רגלן), וקרוב לחיבור, פלר משחקת בתוך הדוגמה בין ההרחבות כדי שהשרוול יהיה קרוב בגיזרה שלו עד כמה שניתן לשרוול שהיה מתקבל אילו היינו סורגים את חלקי הקרדיגן בנפרד, מה שמוסיף עומק באיזור החזה, ומשווה לדגם מראה קלאסי.
צילום: איריס שמש
החוטים שבהם סרגתי הם zauberball של schoppel-wolle ו malabrigo sock של malabrigo ומעט שאריות, כולן באורך יחסי של 200 מ׳ בפקעת של 50 גרם חוט, וכולן סופרווש (חוטים שעברו תהליך החלקה שמתאימים לסריגת פריטים שעוברים כביסה) אני לא אוהבת סוודרים קצרים מדי, והדוגמה המקורית מנקודת החיבור של הגוף עם השרוול קצרה, ולכן הארכתי אותו, ואחרי שעקבתי אחרי ההוראות וצמצמתי בקו המתניים , סרגתי בערך 7 ס״מ, והרחבתי שוב, בהדרגה תוך כדי הוספת עיניים, עד שהגעתי למספר עיניים שהיה לפני הצמצומים בהיקף החזה, ורק אז סרגתי את חגורת הפטנט. אני מוכנה למשימות הבאות, ציפור קטנטנה לחשה לי שעכשיו כנראה שחוץ מעוד קרדיגן, אתחיל לסרוג אפודה לתינוקת של אחותי, בצבע ורוד, מן הסתם. שיעורי הסריגה בסטודיו שלי מתקיימים באופן קבוע בימי שלישי בבוקר (9:00-12:00) ובימי שני ורביעי אחר הצהריים (16:00-19:00)
אני מלמדת לסרוג וכל אחת סורגת על פי הדוגמה, הטכניקות הנדרשות, קצב ההתקדמות והרצון שלה, אפשר לסרוג במסרגה אחת או שתיים פריטי לבוש כגון סוודרים, אפודות, כובעים, כפפות, שאלים, ואביזרים כמו ארנקים, תיקים, שטיחים ועוד עלות השיעורים: כרטיסיה של 6 שיעורים ניתן לשלם באפליקציות השונות (ביט, פפר, פייבוקס) מזומן, צ׳קים או כ אשראי,
ולסיום, לפני שבועיים ראיתי את הסרט על ליידי גאגא. לא ממש הכרתי אותה לפני הסרט, וידעתי מעט מאוד על המוזיקה שלה. היא מביאה את עצמה בחשיפה מאוד מחושבת מצד אחד, לא מוגזמת מדי מצד שני, עושה את זה בעדינות, בלי המסיכות והתחפושות, מדברת על העבודה שלה, על המוזיקה, נפגשת עם מוזיקאים, הולכת לבקר את סבתא. ליידי גאגא, שמעסיקה ומפרנסת עשרות ואף מאות של כשרונות בדרכה האדיבה והלא מתפשרת, כזאת שמחזיקה את כוס התה שלה ומדברת כמו מי שהיתה יכולה להיות האחיינית שלי, או בת של חברה טובה. בסוף הסרט, שניה לפני שהיא עולה על הבמה הענקית שהיא כמו עולם קטן בסופרבול, לבושה בבגדי כסף נוצצים, ונעולה בנעלי עקב גבוהות ודקות-דקות, עובר מעליה שיר גוספל מכושף כזה של מקהלה, The Joubert Singers – Stand on the Word אתן כבר מכירות אותי, אני שומעת אותו כל יום, אפילו כמה פעמים ביום, ולא, לא נמאס לי.