לתסמונת הקן המתרוקן יש חיים משלה, אף אחד לא מכין אותנו לזה. אני מודה, זאת אני, ובימות השבוע אני פוקחת עיניים ורצה לסטודיו שלי ללמד. זה אף פעם לא אותו הדבר, תמיד יש איזשהו טוויסט, אחת סורגת במסרגה אחת, שאל, או כרית, ואחרת סורגת גרביים, את התנועה הזאת שבין ההסבר, לתרגול, וההבנה כשפתאום הדברים מסתדרים אני מכירה, אבל לפעמים גם היא מפתיעה אותי. וכך קרה, שאני, שכמעט ולא נוגעת במסרגה אחת, נאמנה אדוקה לשתי מסרגות, פתאום אחרי שבוע של שפעת לא חביבה בכלל, מצאתי את עצמי מסובבת להן את הגב, מרימה מסרגה אחת, פוצחת בשמיכת ריבועים מחוטים שמתאימים לסריגת גרביים, וזה מה שאני רוצה לעשות כל הזמן, לסרוג את שמיכות הריבועים לילדים שלי. תראו, לסרוג שמיכה זאת התחייבות גדולה ממש, ולי יש ארבעה ילדים להתחשב בהם, ולסרוג להם. ובסופש האחרון, הם נכנסו לחיי הסלון הקטן ברעש וצלצולים, וההתפעלות שלהם מהריבועים ההולכים ומתרבים היתה כמו אש קטנה של נרות חנוכה, אפילו שחנוכה כבר מזמן נגמר.
אני חושבת שבהתחלה, פשוט לקחתי את המסרגה וניסיתי, זה עבד לי מיד, אולי בגלל שדמיינתי את זה בראש, ריבוע אחד, מורכב מ-9 ריבועים שמדברים באותה השפה, ואחרי שיהיו לי 16 או 20 ריבועים כאלה (144 או 180 ריבועים קטנים) אחבר ביניהם, בצבע אחד בהיר, האביב כבר יגיע, אבל שמיכה אחת תהיה מוכנה.
יש משהו נורא מרגש בלהמציא את הדוגמה, אולי מישהו כבר סרג את זה קודם, אבל בשבילי הנסיון, ההחלטה, נעיצת המסרגה, הבחינה אל מול האור, הכל היה כמו המצאה קטנה, זה קרה בערב אחד כשהתחלתי להרגיש יותר טוב ופתאום היה לי מן ריקוד קטן בלב, של הצלחה כזאת.
בתמונה אמא מתפקעת מצחוק, וכל הילדים מחובקים
מה שאני ממש אוהבת, זה את הצבעים, שבהתחלה הם לא כל כך מתאימים, ולאט לאט מוצאים את החברים הטובים שלהם, וגם את זה שכל חוט משתלב מצויין
את הוראות סריגת הריבוע מלוות בתמונות אפשר למצוא כאן אני סורגת את השמיכה משאריות חוטים, ובינתיים אין לי הערכה כמה פקעות נדרשות יש לי שקית עם 8 פקעות, ועוד כמה שאריות, ואני מבטיחה לעדכן בהתקדמות, וגם בכמויות. ריבוע אחד כמו זה שבתמונה מגיע בסוף לגודל של בערך 12.5 ס״מ ותשעה ריבועים כאלה מגיעים לגודל של 38 ס״מ מרובע. השמיכה הסופית תהיה מ 144 (16 ריבועים גדולים) או 180 (20 ריבועים גדולים) ריבועים, זה קצת תלוי בשורות ההיקף, וכמה רחבות הן יתקבלו, בכל אופן, אני שואפת לשמיכה בגודל של 1.70 מ׳ על 1.90 בערך, ויש עוד זמן, והרבה לסרוג, בינתיים יש לי כמעט 4 ריבועים גדולים (של 9 ריבועים קטנים)
את נעלי הבית האלה, שהן ממש לא קשורות, אבל מחממות את הרגליים שלי בחורף הקר הזה, סרגתי בין לבין, מחוט עבה ממש שפתאום קיבלתי במתנה מחברה של אמא שלי. הדוגמה כאן, בסרט וסרגתי אותן מחוט Super Saver של Red Heart במסרגה אחת מס 5.5
אני חוזרת אל שמיכת הריבועים שלי, ואל הגרביים שהבטחתי לסיים לסרוג, הסטודיו שלי פועל במתכונת רגילה לשמחת כולנו, ויש תה (תשאלו את התלמידות שלי) שני 9:00-12:00, 16:00-19:00 שלישי 9:00-12:00 רביעי 16:30-19:30 אפשר להצטרף לשיעור אחד, אפשר להגיע לכמה שיעורים ברצף כאן יש קישור לקבוצת ווטסאפ שקטה
עידית 054-5901388 הרבה ממה שאני יודעת אני מחלקת בקבוצה שלי בפייסבוק היא נקראת מועדון סריגה וגם בערוץ היוטיוב שלי
ובסוף בסוף, אפילו שעוד הייתי יכולה לכתוב על הספרים שאני קוראת (התיקונים של ג׳ונתן פרנזן, בספר, ורומן משפחתי של עדנה מזי״א, שאני מקשיבה לו באייקסט) נשארת לי המוזיקה, זאת שמיישרת הכל, מחליקה, מסדרת. מרווין גיי, תגידו, אפשר להישאר אדישים אליו בכלל?